בזמן שענקיות הטכנולוגיה מדווחות על צמיחה בזכות AI, אחד הכלכלנים המצוטטים בוול סטריט מציע מבט מפוכח יותר: מחוץ לעולם הטק, לטענתו, עדיין אין עדות לכך שההשקעה בבינה מלאכותית מתורגמת להכנסות או לרווחיות גבוהות יותר. הניתוח זכה לסיקור נרחב בסוף השבוע, בין היתר ב-Bloomberg וב-TechCrunch, ומגיע רגע לפני שבוע הדוחות של ענקיות הענן.
מה קרה
במסגרת הסדרה The Daily Spark של Apollo, השווה סלוק בין "שבע המופלאות" (Alphabet, Amazon, Apple, Meta, Microsoft, Nvidia ו-Tesla) לבין שאר 493 החברות במדד S&P 500. המסקנה שלו: אצל ענקיות הטק ההכנסה לעובד ושולי הרווח עולים, ואילו אצל שאר החברות הם שטוחים. לדבריו, AI הביא "אפס תמורה כספית" לחברות האמריקאיות שמחוץ לטק.
הפרטים
- הכנסה לעובד: לפי הגרפים שפרסם, היא עולה בחברות הטק ולא בשאר הכלכלה (מנוכה אינפלציה, בסיס רבעון רביעי 2019).
- פריון: סלוק כותב שאין עדיין סימנים לכך ש-AI מאיץ את צמיחת הפריון, בהסתמך על נתוני הפד של סן פרנסיסקו.
- ריכוזיות: לטענתו, ההוצאה על AI מרוכזת במספר קטן של חברות, ובעיקר בחברות מגובות הון סיכון שמוציאות סכומים גבוהים על טוקנים.
- חברות "רגילות" מקצצות: לפי הניתוח, חברות מחוץ לטק מתחילות לצמצם הוצאות AI, רואות בעלות הטוקנים פגיעה ברווחיות ואינן מוכנות לשלם על המודלים החדשים ביותר.
- שיקול דעת: סלוק טוען ש-AI אינו מחליף שיקול דעת, אחריותיות ואמון, שהם מה שמניע בסופו של דבר הכנסות ורווחים.
חשוב לציין: מדובר בדעתו של כלכלן אחד, ש-Apollo עצמה מציינת שאינה בהכרח עמדת החברה, והיא מתייחסת לנתוני מאקרו של חברות גדולות בארה"ב ולא לעסקים קטנים.
מה זה אומר לעסקים בישראל
המסר אינו "לוותר על AI", אלא להפסיק למדוד אותו לפי התלהבות ולהתחיל למדוד לפי תוצאות. מי שמטמיע כלי AI כדאי שיגדיר מראש מדד עסקי אחד שאמור להשתפר: זמן תגובה ללידים, עלות טיפול בפנייה, מספר הצעות מחיר שנשלחות ביום או שעות עבודה שנחסכו. כדאי גם לעקוב אחרי עלות המנויים והשימוש מול החיסכון בפועל, ולהעדיף שימושים ממוקדים וחוזרים, כמו מענה אוטומטי בוואטסאפ או סיכום שיחות, על פני ניסויים כלליים בלי בעלים ובלי יעד. בעסק קטן, המרחק בין הטמעה לתוצאה מדידה יכול להיות קצר בהרבה מאשר בתאגיד ענק, בתנאי שבוחרים תהליך אחד ומודדים אותו.
